LawHubפורטל עורכי דין

חיפוש באתר

חפשו כתבות, עורכי דין ושאלות נפוצות

חדלות פירעון

הפטר חובות חריג בירושלים: בית המשפט מחק 97% מחובו של חייב בן 65

מקרה נדיר של שיקום כלכלי המדגיש את רוח חוק חדלות פירעון החדש ואת חשיבות תום הלב. עו"ד קארן גולדברג מסבירה את משמעות ההחלטה.

פתיח

הליכי חדלות פירעון בישראל נועדו לאזן בין זכויות הנושים לבין מתן הזדמנות שנייה לחייבים. לאחרונה, נחשף בתוכנית הטלוויזיה ״דין וחשבון״ מקרה יוצא דופן בבית משפט השלום בירושלים, בו נמחקו 97% מחובותיו של אדם בן 65. החלטה זו, אשר סללה לחייב דרך לשיקום כלכלי מלא, מדגימה את גמישותו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, ואת נכונות המערכת המשפטית להתחשב בנסיבות אישיות חריגות.

רקע והקשר: שיקום כלכלי כעקרון מנחה

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בספטמבר 2019, מהווה אבן דרך משמעותית בדיני חדלות הפירעון בישראל. החוק נוצר במטרה לאחד את הליכי חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים, ולהעביר את הדגש מגביית חובות בלבד, לעבר שיקומו הכלכלי של החייב. זאת, תוך שמירה על זכויות הנושים ועידוד התנהלות בתום לב. החוק החדש מדגיש את חשיבות מתן ״הזדמנות שנייה״ לחייבים, במיוחד לאלו שנקלעו לחובות שלא באשמתם או שהתנהלו באופן ישר ושקוף לאורך כל הדרך.

במסגרת החוק, נבחנים מכלול רחב של שיקולים, לרבות גיל החייב, מצבו הבריאותי, יכולת השתכרותו, היעדר נכסים משמעותיים, וכמובן – מידת תום ליבו. מטרת ההליך היא לאפשר לחייב לצאת ממעגל החובות, להשתלב מחדש בחברה ובכלכלה, ולחיות חיים בכבוד. במקרה שהתגלגל לפתחו של בית משפט השלום בירושלים, באו לידי ביטוי כל העקרונות הללו באופן מובהק.

התפתחות עיקרית: מקרה החייב בן ה-65

המקרה הנדון עסק בחייב בשנות ה-60 לחייו, אשר צבר חובות בסך כולל של כ-1.5 מיליון שקלים. נסיבותיו האישיות של החייב היו מורכבות: הוא התמודד עם בעיות בריאותיות קשות שמנעו ממנו להתפרנס באופן סדיר, והיה נטול נכסים משמעותיים. לאורך כל הליך חדלות הפירעון, התנהל החייב בתום לב מוחלט. הוא שיתף פעולה באופן מלא עם הנאמן שמונה לו, חשף את כל המידע הנדרש לגבי מצבו הכלכלי, ולא ניסה להסתיר נכסים או ליצור חובות חדשים במרמה. התנהלות זו, יחד עם מצבו הרפואי וגילו המתקדם, שיחקה תפקיד מכריע בהחלטת בית המשפט.

הנאמן, לאחר שבחן לעומק את נסיבות המקרה, את הכנסותיו המוגבלות של החייב ואת היעדר יכולת ההחזר המשמעותית, המליץ לבית המשפט על מתן הפטר כמעט מלא. המלצתו הייתה כי החייב ישלם סכום סמלי המהווה 3% בלבד מסך חובותיו, ובתמורה יקבל הפטר מיתרת החוב. בית המשפט קיבל את המלצת הנאמן, ובכך אישר מחיקה של 97% מחובותיו של החייב. החלטה זו נתפסת כחריגה בהיקפה, אך היא עולה בקנה אחד עם רוח החוק החדש והדגש שהוא שם על שיקום כלכלי.

השלכות ומשמעויות: תום לב ושיקום כערכים עליונים

עו"ד קארן גולדברג, מומחית בתחום חדלות הפירעון והוצאה לפועל, מסבירה כי החלטה זו, על אף היותה יוצאת דופן, משקפת באופן מדויק את העקרונות המנחים של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ״החוק החדש שם דגש משמעותי על המילה 'שיקום'״, אומרת עו"ד גולדברג. ״המטרה אינה רק למקסם את גביית החובות עבור הנושים, אלא גם לאפשר לחייבים, במיוחד לאלו שהגיעו למצבם בתום לב, לפתוח דף חדש בחייהם הכלכליים. במקרה הזה, בית המשפט הבין כי התעקשות על גביית מלוא החוב לא תועיל לאיש. הנושים ממילא לא יקבלו סכום משמעותי, והחייב יישאר לכוד במעגל חובות בלתי נגמר. ההחלטה למחוק את רוב החוב מאפשרת לאותו אדם לחיות את שארית חייו בכבוד, ללא הלחץ הכלכלי המשתק״.

ההחלטה מדגישה את חשיבותו העצומה של עקרון תום הלב בהליכי חדלות פירעון. חייב אשר פועל בשקיפות מלאה, משתף פעולה עם המערכת, מוסר מידע מדויק ומראה נכונות אמיתית להסדיר את חובותיו במסגרת יכולותיו, יזכה ליחס מתחשב יותר מצד בית המשפט והנאמן. לעומת זאת, עו"ד גולדברג מציינת כי ״חייבים המנסים לנצל את ההליך לרעה, להבריח נכסים או לפעול בחוסר תום לב, צפויים לסנקציות מחמירות ולהחלטות שיקשו עליהם לקבל הפטר, ואף עלולים להוביל לדחיית בקשתם להפטר או לביטול ההליך״.

נקודות מבט נוספות: איזון עדין בין אינטרסים

המקרה מעורר דיון חשוב בנוגע לאיזון העדין בין זכויות הנושים לבין הצורך בשיקום החייב. מצד אחד, נושים זכאים לקבל את כספם בחזרה, והחלטות כאלה עלולות להיתפס כפוגעות בזכות זו. מצד שני, המערכת המשפטית מכירה בכך שבמקרים מסוימים, התעקשות על גבייה מלאה אינה יעילה ואינה משרתת את האינטרס הציבורי הרחב. עו"ד גולדברג מסבירה כי ״החוק מנסה למצוא את נקודת האיזון. הוא לא מאפשר מחיקת חובות גורפת לכל דורש, אלא רק במקרים בהם נסיבות החייב מצדיקות זאת, ובתנאי שהתנהל בתום לב לאורך כל הדרך. המקרה הזה הוא דוגמה מובהקת לכך שהמערכת מסוגלת לזהות מקרים כאלה ולפעול בהתאם לרוח החוק״.

ההחלטה עשויה גם לשמש תקדים ולהשפיע על מקרים עתידיים, אם כי יש לזכור שמדובר במקרה חריג. היא מחזקת את המסר כי תום לב ויושר הם מרכיבים קריטיים בהצלחת הליך חדלות פירעון, וכי המערכת מוכנה להעניק הזדמנות שנייה אמיתית למי שזקוק לה וראוי לה.

שאלות ותשובות נפוצות

זהו חוק שנכנס לתוקף בספטמבר 2019 ומטרתו לרכז את כל הליכי חדלות הפירעון של יחידים ותאגידים תחת קורת גג אחת. החוק שם דגש על שיקומו הכלכלי של החייב, לצד הגדלת שיעור החוב שיוחזר לנושים.
עקרון תום הלב מחייב את החייב לפעול ביושר ובשקיפות מלאה לאורך כל ההליך. עליו למסור מידע מלא ומדויק על מצבו הכלכלי, נכסיו וחובותיו, ולשתף פעולה עם הנאמן ובית המשפט. התנהלות בחוסר תום לב עלולה לפגוע קשות בסיכוייו של החייב לקבל הפטר מחובותיו.
הפטר מותנה הוא צו שניתן לחייב לאחר תקופת תשלומים, אך הוא כפוף לתנאים מסוימים. אם החייב עומד בכל התנאים, ההפטר הופך לחלוט (סופי) בתום התקופה. במקרה המתואר, החייב קיבל הפטר כמעט מיידי בכפוף לתשלום סמלי, וזאת בשל נסיבותיו החריגות.
לא. המקרה המתואר הוא חריג ויוצא דופן. קבלת הפטר כה משמעותי תלויה במכלול של נסיבות, כולל גיל החייב, מצבו הבריאותי, היעדר נכסים, יכולת השתכרות עתידית, והתנהלותו בתום לב לאורך כל ההליך. רוב הליכי חדלות הפירעון מסתיימים בתוכנית תשלומים ארוכה יותר ובשיעור החזר גבוה יותר לנושים.
כן, גילו של החייב הוא אחד השיקולים הנלקחים בחשבון. חייב מבוגר, במיוחד כזה שמתמודד עם בעיות בריאותיות ובעל יכולת השתכרות נמוכה או אפסית, עשוי לזכות ליחס מתחשב יותר, שכן סיכוייו לשקם את עצמו כלכלית ולהחזיר חובות גבוהים נמוכים יותר.
הנאמן הוא גורם מקצועי הממונה על ידי בית המשפט או הממונה על הליכי חדלות פירעון. תפקידו לנהל את נכסי החייב, לבחון את מצבו הכלכלי, לברר את חובותיו, ולגבש תוכנית שיקום או הסדר נושים. הנאמן מפקח על התנהלות החייב ומגיש המלצות לבית המשפט או לממונה.
קארן גולדברג

מאת עורכת הדין

עו״ד קארן גולדברג