עו״ד יפעת בן אבי משיבה: כל מה שרציתם לדעת על חובות והדרך לחיים חדשים

התמודדות עם חובות כספיים היא מציאות מורכבת ומלחיצה עבור רבים בישראל. תחושת המחנק הכלכלי, יחד עם אי הוודאות לגבי העתיד, עלולה להוביל לייאוש. עם זאת, חשוב לדעת שקיים פתרון משפטי מוסדר שנועד בדיוק למצבים אלו: הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. במדריך זה, נצלול לעומקם של הליכים אלו, בעזרתה של עו"ד יפעת בן אבי, מומחית מובילה בתחום חדלות הפירעון, אשר תשיב על כל השאלות החשובות ותספק לכם את הכלים הדרושים כדי לצאת לדרך חדשה.

מהו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בספטמבר 2019, מהווה רפורמה משמעותית בתחום. מטרתו העיקרית היא לאזן בין זכויות הנושים לגבות את חובם לבין זכותו של החייב לקבל הזדמנות שנייה ולשקם את חייו הכלכליים. החוק החדש שם דגש על שיקומו של החייב, מתוך הבנה שאדם שמשתקם כלכלית יכול לחזור למעגל העבודה, לתרום לחברה, ובסופו של דבר, גם להחזיר חלק גדול יותר מחובותיו.

"החוק החדש שינה את התפיסה מהקצה אל הקצה", מסבירה עו"ד בן אבי. "אם בעבר ההליך נתפס כעונש לחייב, היום המטרה היא לסייע לו לצאת מהסבך הכלכלי, תוך מתן כלים ויצירת תוכנית שיקום מותאמת אישית. המטרה היא לא רק למחוק חובות, אלא להעניק לחייב 'חכה' במקום 'דג', כלומר, ללמד אותו התנהלות כלכלית נכונה שתמנע ממנו לחזור למצב דומה בעתיד".

מי יכול לפתוח בהליכי חדלות פירעון?

הליכי חדלות פירעון מיועדים לכל אדם (יחיד, לא תאגיד) שאינו מסוגל לעמוד בתשלום חובותיו, בין אם במועדם ובין אם סך חובותיו עולה על שווי נכסיו. החוק מבחין בין שני מסלולים עיקריים, בהתאם לגובה החוב:

• חובות בסכום הנמוך מ-176,923.12 ₪ (נכון לשנת 2026): ההליכים מתנהלים במערכת ההוצאה לפועל, בפני רשם ההוצאה לפועל.
• חובות בסכום הגבוה מ-176,923.12 ₪ (נכון לשנת 2026): ההליכים מתנהלים בפני הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, ובפיקוח בית משפט השלום.

חשוב לציין כי גם נושה יכול ליזום פתיחת הליכים נגד חייב, אך במדריך זה נתמקד בהליך שיזם החייב עצמו.

שלבי ההליך – צעד אחר צעד לחיים חדשים

הליך חדלות הפירעון מורכב ממספר שלבים מרכזיים, ובדרך כלל נמשך כארבע שנים. לאורך כל הדרך, החייב מלווה על ידי נאמן שמונה על ידי בית המשפט, ותפקידו לסייע בגיבוש תוכנית השיקום ולפקח על יישומה.

שלב ראשון: הגשת הבקשה וקבלת צו לפתיחת הליכים

הצעד הראשון הוא הגשת בקשה מסודרת לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. את הבקשה יש להגיש באופן מקוון, בצירוף כל המסמכים הנדרשים המפרטים את מצבו הכלכלי של החייב, רשימת הנושים, והסיבות שהובילו למצבו. לאחר בחינת הבקשה, ובהינתן שהיא עומדת בתנאי הסף, יינתן לחייב "צו לפתיחת הליכים".

"קבלת הצו היא רגע מכונן", מדגישה עו"ד בן אבי. "מרגע זה, כל ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה נגד החייב מוקפאים. זהו 'שקט תעשייתי' שמאפשר לחייב לנשום לרווחה ולהתחיל בתהליך השיקום ללא לחץ מתמיד מהנושים".

שלב שני: תקופת הביניים – בחינה וגיבוש תוכנית שיקום

לאחר מתן הצו, מתחילה "תקופת הביניים", שנמשכת כשנה. במהלך תקופה זו, הנאמן שמונה לחייב עורך בדיקה מקיפה של מצבו הכלכלי, הכנסותיו, הוצאותיו, ונסיבות היווצרות החובות. במקביל, על החייב לעמוד במספר חובות, כגון תשלום חודשי לקופת הנשייה (הקופה שאליה מועברים כספים לחלוקה עתידית בין הנושים) והגשת דוחות תקופתיים על הכנסותיו והוצאותיו.

בסיום תקופת הביניים, הנאמן מגבש המלצה ל"צו לשיקום כלכלי" – תוכנית מפורטת לפירעון החובות, המותאמת ליכולותיו של החייב. התוכנית קובעת את גובה התשלום החודשי שישלם החייב, את משך תקופת התשלומים (בדרך כלל כשלוש שנים), ואת אופן חלוקת הכספים בין הנושים.

שלב שלישי: קבלת הפטר – פותחים דף חדש

לאחר שהחייב עמד בכל תנאי תוכנית השיקום וסיים את תקופת התשלומים, הוא יקבל את מבוקשו – "הפטר". ההפטר פוטר את החייב מכל יתרת חובותיו שנוצרו לפני מתן הצו לפתיחת הליכים (למעט חובות מסוימים, כגון חוב מזונות). קבלת ההפטר מסמלת את סיומו המוצלח של ההליך ואת פתיחתו של דף חדש ונקי מחובות.