מיתוסים נפוצים בהליכי גירושין: ניפוץ תפיסות שגויות והשלכותיהן המשפטיות

הליכי גירושין בישראל מהווים צומת דרכים רגיש ומורכב בחיי משפחות רבות. מעבר למטען הרגשי הכבד, התהליך מלווה בחוסר ודאות משפטית ניכרת, אשר יוצרת כר פורה להפצת מיתוסים ותפיסות שגויות. תפיסות אלו, המבוססות לעיתים קרובות על שמועות, עצות לא מבוססות או מידע חלקי, עלולות להוביל לקבלת החלטות הרות גורל עם השלכות כלכליות ונפשיות מרחיקות לכת. בתוכנית ״מחוץ לפרוטוקול״, ששודרה לאחרונה, התייחס עורך הדין יריב ואקנין, מומחה לדיני משפחה ובעל ניסיון עשיר בניהול תיקי גירושין, למיתוסים אלו והבהיר את המצב המשפטי לאשורו. מטרת כתבה זו היא להציג את עיקרי דבריו ולספק מידע מהימן שיסייע לציבור להתמודד עם הליך הגירושין באופן מושכל ומבוסס.

רקע והקשר: מורכבות הגירושין בישראל

מדי שנה מתגרשות בישראל עשרות אלפי משפחות, כאשר הליך הגירושין נוגע במגוון רחב של היבטים – החל מהיבטים אישיים ורגשיים עמוקים, דרך סוגיות כלכליות מורכבות ועד להשפעה מכרעת על עתיד הילדים. המערכת המשפטית בישראל, המשלבת בין הדין האזרחי לדין הדתי (בתי הדין הרבניים, השרעיים והדרוזיים), מוסיפה נדבך של מורכבות, שכן לכל ערכאה כללים ופרשנויות משלה בסוגיות מסוימות. עורך הדין ואקנין מציין כי ״היעדר ידע משפטי מדויק והסתמכות על מידע שגוי עלולים להפוך הליך קשה ממילא למסע מפרך ועתיר נזקים. תפקידנו כעורכי דין הוא להאיר את הדרך ולספק את הכלים להתמודדות נכונה״.

ניפוץ מיתוסים נפוצים בהליכי גירושין

מיתוס 1: משמורת על הילדים תמיד ניתנת לאם באופן אוטומטי

אחד המיתוסים השורשיים והנפוצים ביותר הוא שהאם זוכה באופן כמעט אוטומטי למשמורת מלאה על הילדים, במיוחד כשהם קטנים. עורך הדין ואקנין מדגיש כי תפיסה זו אינה מדויקת וכי היא מבוססת על ״חזקת הגיל הרך״, אשר בוטלה בפועל לפני מספר שנים. כיום, בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים בוחנים כל מקרה לגופו, כאשר העיקרון המנחה הבלעדי הוא ״טובת הילד״. בית המשפט בוחן פרמטרים רבים, כולל המסוגלות ההורית של כל אחד מההורים, הקשר שלהם עם הילדים, רצון הילד (בהתאם לגילו ובגרותו), והיכולת של כל הורה לספק סביבה יציבה ותומכת. בשנים האחרונות, אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של פסיקת משמורת משותפת, המכירה בחשיבות הנוכחות של שני ההורים בחיי ילדיהם. לכן, אבות רבים שותפים מלאים בגידול הילדים לאחר הגירושין. ״השינוי המשפטי משקף תפיסה חברתית מתקדמת יותר, הרואה בשני ההורים גורמים משמעותיים וחשובים בחיי הילדים, ללא העדפה מגדרית אוטומטית״, מסביר ואקנין.

מיתוס 2: כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין מתחלק תמיד 50/50

רבים סבורים כי חוק יחסי ממון קובע חלוקה שוויונית ומוחלטת של כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין. בפועל, המצב מורכב יותר. עורך הדין ואקנין מסביר כי הכלל הבסיסי הוא אכן ״איזון משאבים״, לפיו כל הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך חייהם המשותפים (למעט חריגים מסוימים) יחולק ביניהם שווה בשווה. עם זאת, החוק מאפשר לבית המשפט לסטות מכלל זה במקרים מיוחדים. למשל, אם אחד מבני הזוג הבריח נכסים או יצר חובות באופן לא הגון, בית המשפט יכול לקבוע חלוקה לא שוויונית. כמו כן, נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין, וכן נכסים שהיו בבעלות אחד הצדדים לפני החתונה, אינם נכללים בדרך כלל במסת הנכסים לחלוקה. ״חשוב להבין כי איזון משאבים אינו חלוקה אוטומטית של כל נכס ונכס, אלא שקלול כולל של השווי הכלכלי של כלל הנכסים והחובות, ולאחר מכן ביצוע התאמות במידת הצורך״, מבהיר ואקנין. הנושא של חלוקת הרכוש הוא סבוך, ולכן מומלץ לקרוא בהרחבה על כיצד מתבצעת חלוקת רכוש בגירושין במדריך המלא.

מיתוס 3: בגידה היא עילה לשלילת זכויות ברכוש

בגידה היא ללא ספק מעשה הפוגע באמון ובקשר הזוגי באופן עמוק, אך השפעתה על חלוקת הרכוש מוגבלת. בדין האזרחי, החל על רוב הזוגות בישראל, עיקרון איזון המשאבים הוא כלכלי טהור ואינו מושפע מ״אשמה״ בפירוק הנישואין. כלומר, העובדה שאחד מבני הזוג בגד אינה מהווה, כשלעצמה, סיבה לשלול ממנו את חלקו ברכוש המשותף. ״בתי המשפט האזרחיים מתמקדים בהיבט הכלכלי של השותפות, ולא בשיקולים מוסריים או רגשיים הקשורים לבגידה״, מציין עורך הדין ואקנין. עם זאת, לבגידה יכולה להיות השפעה בבית הדין הרבני, שם היא עלולה להשפיע על תנאי הגט, על חיוב בכתובה או על שלילת מזונות אישה. חשוב להבין את ההבדלים בין הערכאות השונות, ולשם כך ניתן לקרוא על כיצד נקבעת הסמכות לדון בתיקי דיני משפחה בישראל.

מיתוס 4: אפשר להימנע מתשלום מזונות ילדים על ידי התפטרות מהעבודה

ישנם הורים החושבים בטעות כי אם יתפטרו מעבודתם או יפחיתו את הכנסתם באופן מלאכותי, הם יוכלו להתחמק מתשלום מזונות ילדים או לשלם סכום נמוך משמעותית. זוהי טעות חמורה. עורך הדין יריב ואקנין מבהיר כי בתי המשפט אינם מקבלים התנהלות כזו. החובה לדאוג לרווחת הילדים היא מעל הכל, ובית המשפט יבחן את ״כושר ההשתכרות״ או ״פוטנציאל ההשתכרות״ של ההורה. כלומר, בית המשפט יקבע את גובה המזונות לא על בסיס ההכנסה הנוכחית המופחתת, אלא על בסיס מה שההורה יכול וצריך להרוויח בהתאם לכישוריו, ניסיונו והשכלתו. ניסיון להונות את המערכת עלול אף להוביל לסנקציות מצד בית המשפט. ״החוק רואה בילדים את הצד החלש ביותר בהליך הגירושין, ולכן הוא מגן על זכותם לחיות ברמת חיים נאותה, ללא קשר לניסיונות התחמקות של ההורים״, מדגיש ואקנין.

השלכות ומשמעויות: חשיבות הייעוץ המשפטי

המיתוסים שהוצגו לעיל, ורבים אחרים, ממחישים את הצורך הקריטי בייעוץ משפטי מקצועי ומקיף. הסתמכות על מידע שגוי עלולה להוביל להחלטות שגויות בתחומים כמו משמורת, חלוקת רכוש, מזונות ועוד, אשר ישפיעו על עתיד הצדדים וילדיהם למשך שנים רבות. עורך הדין ואקנין מציין כי ״ההשלכות של טעות משפטית בהליך גירושין יכולות להיות הרסניות, הן כלכלית והן רגשית. ליווי של עורך דין מומחה מאפשר לא רק להפריך מיתוסים, אלא גם לבנות אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית, המגנה על האינטרסים של הלקוח ושל הילדים״. ללא הכוונה נכונה, הליכים משפטיים עלולים להתארך, להפוך ליקרים יותר ולגרום סבל מיותר.

נקודות מבט נוספות: גישור ופתרונות אלטרנטיביים

מעבר להליכים משפטיים בבתי המשפט, קיימים גם פתרונות אלטרנטיביים כמו גישור, המאפשרים לבני הזוג להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. גישור, כאשר הוא מנוהל על ידי מגשר מוסמך, יכול להפחית את העוינות, לקצר את משך ההליך ולחסוך בעלויות. עורך הדין ואקנין מציין כי ״גישור הוא כלי חשוב, אך גם בו יש צורך בליווי משפטי צמוד. עורך דין יכול לוודא שההסכמות המתגבשות בגישור הוגנות, סבירות ועומדות בדרישות החוק, ושהן אינן פוגעות בזכויות הלקוח״. בחירה בדרך הגישור אינה פוטרת את הצורך בייעוץ משפטי עצמאי, אלא משלימה אותו.