LawHubפורטל עורכי דין

חיפוש באתר

חפשו כתבות, עורכי דין ושאלות נפוצות

פלילי

כשעבודת הסניגור הופכת לסכנת חיים: על איומים ולחצים בעידן הדיגיטלי

עורכי דין פליליים בישראל מתמודדים עם מציאות מורכבת שבה הגבול בין ייצוג משפטי להזדהות עם הלקוח מיטשטש, והופך אותם למטרה לאיומים, הטרדות ולחץ ציבורי חסר רחמים. כיצד מתמודדים עם התופעה, ומהן הסכנות לדמוקרטיה?

22 במרץ 2026

הקדמה: בין שליחות ציבורית לאיום אישי

עבודתו של הסניגור הפלילי עומדת בבסיס הדמוקרטיה ושמירת זכויות האדם. תפקידו להבטיח שכל אדם, ללא קשר לחומרת העבירות המיוחסות לו, יזכה להליך הוגן ולייצוג משפטי הולם. עם זאת, בשנים האחרונות, אנו עדים לתופעה מדאיגה שבה עורכי דין פליליים הופכים למטרה לאיומים, לחצים ואף אלימות פיזית, רק בשל העובדה שהם ממלאים את חובתם המקצועית. דעת הקהל, המוזנת לעיתים קרובות על ידי הרשתות החברתיות וסיקור תקשורתי מוטה, מתקשה להפריד בין הסניגור לבין הלקוח אותו הוא מייצג, והתוצאה היא הפיכת עורך הדין עצמו לאויב הציבור.

טשטוש הגבולות: כשהסניגור הופך למטרה

הזעם הציבורי המופנה כלפי נאשמים בעבירות קשות, במיוחד בתיקים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה, זולג יותר ויותר אל עורכי הדין המייצגים אותם. סניגורים מוצאים עצמם מתמודדים עם שיחות טלפון מאיימות, הודעות נאצה ברשתות החברתיות, ולעיתים אף אלימות פיזית, כמו השלכת רימוני הלם לחצר ביתם. התופעה אינה פוסחת על איש, החל מעורכי דין צעירים ועד לסניגורים בכירים ומוכרים. הלחץ הציבורי אינו מסתכם רק באיומים ישירים, אלא בא לידי ביטוי גם בניסיונות להשפיע על ההליך המשפטי, בדה-לגיטימציה של עבודת הסניגור וביצירת אווירה עוינת המקשה על ניהול הגנה אפקטיבית.

מקרים שהתפרסמו בתקשורת הישראלית בשנים האחרונות ממחישים את חומרת המצב. כך, למשל, דווח על עורך דין פלילי בכיר שקיבל איומים על חייו מראש ארגון פשע שדרש ממנו להתפטר מייצוגו, ונקלע למלכוד כאשר בית המשפט סירב לשחררו מהייצוג. במקרה אחר, סניגור שייצג שוטר שהואשם בירי קטלני, ספג איומים על חייו ועל חיי משפחתו. אירועים אלו, לצד מקרים נוספים של תקיפת עורכי דין, מצביעים על שחיקה מסוכנת במעמדו של הסניגור ועל חציית קווים אדומים שהיו בעבר בלתי נתפסים.

החובה האתית וההגנה על שלטון החוק

חשוב להדגיש כי על פי כללי האתיקה המקצועית, מחויבותו של עורך הדין היא כלפי לקוחו. חובתו לפעול למענו בנאמנות ובמסירות, ולעשות כל שניתן במסגרת החוק כדי להגן על זכויותיו. הזכות לייצוג משפטי אינה פריבילגיה, אלא זכות יסוד המבטיחה את קיומו של הליך הוגן. כאשר אנו מאפשרים ללחץ ציבורי ולאיומים להרתיע עורכי דין מלייצג נאשמים מסוימים, אנו פוגעים באופן אנוש בזכות זו ובשלטון החוק כולו. מערכת משפט שבה עורכי דין חוששים לחייהם אינה יכולה לתפקד באופן תקין, והתוצאה היא פגיעה בדמוקרטיה ובזכויות של כולנו.

לשכת עורכי הדין בישראל נאבקת בתופעה זו ומנסה לקדם חקיקה שתגדיר תקיפת עורך דין כתקיפת עובד ציבור, ובכך להחמיר את הענישה. כמו כן, הלשכה פועלת להעלאת המודעות הציבורית לחשיבות תפקידו של הסניגור ולסכנות הטמונות בהפיכתו לשק חבטות. עם זאת, נראה כי המאבק עוד ארוך ודורש שינוי תפיסתי עמוק בקרב הציבור והתקשורת.

שאלות ותשובות נפוצות

תפקידו של הסניגור אינו לשפוט את הלקוח, אלא להבטיח שההליך המשפטי נגדו יתנהל בצורה הוגנת ועל פי הכללים. גם אדם שאשמתו נראית ברורה זכאי לייצוג, ועל התביעה מוטלת החובה להוכיח את אשמתו מעבר לכל ספק סביר. הסניגור בוחן את חוקיות הראיות, את התנהלות המשטרה והתביעה, ומעלה כל טענה משפטית שיכולה לסייע ללקוחו.
איומים על סניגורים פליליים אינם תופעה חדשה, אך נראה כי בשנים האחרונות, עם עליית הרשתות החברתיות והשיח הציבורי המתלהם, התופעה החמירה והפכה למאיימת יותר. הקלות הבלתי נסבלת של הפצת מידע והסתה ברשתות החברתיות תורמת ליצירת אווירה עוינת כלפי סניגורים.
ההגנה על עורכי דין דורשת גישה משולבת: ראשית, החמרת הענישה כנגד מי שמאיים על עורכי דין או תוקף אותם. שנית, פעילות חינוכית והסברתית בקרב הציבור והתקשורת להדגשת חשיבות תפקידו של הסניגור. שלישית, תמיכה וגיבוי של לשכת עורכי הדין ושל מערכת המשפט בעורכי הדין המאוימים.

מאת

מערכת LawHub