למי שייכת קבוצת וואטסאפ ומה המחיר של השמצה בה?

בעלות על קבוצות וואטסאפ והוצאת דיבה: המדריך המלא

בעידן הדיגיטלי, אפליקציית וואטסאפ הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו, הן במישור האישי והן במקצועי. אנו מנהלים שיחות, משתפים מידע, ואף מנהלים עסקים שלמים דרך קבוצות וואטסאפ. אך לצד הנוחות והיעילות, עולות גם סוגיות משפטיות מורכבות, שלעיתים קרובות איננו נותנים עליהן את הדעת. שתי סוגיות מרכזיות כאלה הן שאלת הבעלות על קבוצות וואטסאפ, והאחריות בגין הוצאת דיבה או לשון הרע בקבוצות אלו. עו"ד סשה בוגטירוב, מומחית לדיני עבודה, מסבירה את הנקודות החשובות.

למי שייכת קבוצת הוואטסאפ?

"זו שאלה שרבים שואלים את עצמם, במיוחד בהקשר של קבוצות עבודה", מסבירה עו"ד בוגטירוב. "התשובה אינה חד משמעית ותלויה בנסיבות". בית הדין לעבודה, כאשר הוא נדרש להכריע בסוגיה, בוחן מספר פרמטרים:

• מי יזם את פתיחת הקבוצה: האם היה זה המעסיק או אחד העובדים?
• מטרת הקבוצה: האם הקבוצה משמשת לצרכי עבודה בלבד, או גם לשיחות חברתיות ואישיות?
• מידת ההתאמה בין הקבוצה לעבודה: ככל שהתכנים והפעילות בקבוצה משקפים יותר את פעילות העסק, כך הנטייה תהיה לראות בה נכס של המעסיק.
• השקעת משאבים: האם המעסיק השקיע משאבים בקידום או תפעול הקבוצה?
• הסדרה בהסכם: האם נושא הבעלות על הקבוצה הוסדר מראש בהסכם העסקה?

כך למשל, קבוצה שנועדה אך ורק לתיאום משימות, הפצת הנחיות מקצועיות או תקשורת עם לקוחות, תיחשב קרוב לוודאי לרכוש המעסיק. לעומת זאת, קבוצה שנפתחה ביוזמת העובדים ומשמשת בעיקר לשיח חברתי, גם אם הוא קשור לעבודה, עשויה להיחשב כרכושם. "ההמלצה הטובה ביותר", מדגישה עו"ד בוגטירוב, "היא להסדיר את הנושא מראש בהסכם העבודה, כדי למנוע מחלוקות עתידיות".

הוצאת דיבה בקבוצת וואטסאפ: מה המחיר של השמצה?

הקלות שבה ניתן לכתוב ולהפיץ מסרים בקבוצות וואטסאפ עלולה להוביל לפגיעה בשמו הטוב של אדם, או במילים אחרות, להוצאת דיבה. "חשוב להבין שהודעה בקבוצת וואטסאפ, גם אם היא קבוצה 'פרטית' או 'סגורה', נחשבת לפרסום לכל דבר ועניין", מבהירה עו"ד בוגטירוב. חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, קובע כי פרסום עלול להיחשב ללשון הרע אם הוא עלול להשפיל אדם, לבזותו, או לפגוע במשרתו או בעסקו.

כדי שתביעת לשון הרע תתקבל, על הנפגע להוכיח שני תנאים מצטברים:

1. הפרסום: תוכן ההודעה הגיע לאדם אחד לפחות מלבד הנפגע. בקבוצת וואטסאפ, תנאי זה מתקיים מעצם שליחת ההודעה לקבוצה.
2. לשון הרע: תוכן ההודעה אכן פוגעני, משפיל או מבזה.

בתי המשפט בישראל הכירו לא פעם באחריותם של אנשים שהוציאו דיבה בקבוצות וואטסאפ, ופסקו פיצויים בסכומים משמעותיים. החוק מאפשר לתבוע פיצוי של עד כ-75,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, וסכום כפול אם מוכחת כוונה לפגוע. "אנשים נוטים לחשוב שבקבוצה סגורה 'הכל מותר', וזו טעות מסוכנת", אומרת עו"ד בוגטירוב. "כל מילה שנכתבת עלולה לשמש כראיה בבית המשפט".

ומה לגבי אחריות מנהלי הקבוצה?

שאלה נוספת שמתעוררת היא אחריותם של מנהלי הקבוצות. ככלל, מנהל קבוצה אינו אחראי אוטומטית לפרסומים של אחרים. עם זאת, הפסיקה מתפתחת, ובמקרים מסוימים, אם מנהל היה מודע לפרסום פוגעני ולא פעל להסרתו, הוא עלול למצוא את עצמו נושא באחריות.