LawHubפורטל עורכי דין

חיפוש באתר

חפשו כתבות, עורכי דין ושאלות נפוצות

פלילי

האם מותר לפרסם סרטוני AI המכילים תוכן מיני?

התפתחות הבינה המלאכותית מאתגרת את גבולות החוק בישראל: מומחיות משפטית על ההשלכות של יצירה והפצת תכנים ויזואליים בעלי אופי מיני שנוצרו באמצעות AI, כפי שנדון בתוכנית ״לילה טוק״.

האם מותר לפרסם סרטוני AI המכילים תוכן מיני?

בעידן הדיגיטלי המתקדם, טכנולוגיית הבינה המלאכותית (AI) פותחת אפשרויות חדשות ויצירתיות, אך גם מעלה אתגרים משפטיים מורכבים. אחת הסוגיות הבוערות על סדר היום היא יצירה והפצה של סרטוני AI המכילים תוכן מיני, המכונים גם "דיפ-פייק" (Deepfake). בתוכנית "לילה TALK" בהנחיית מולי ארי, התארחה עורכת הדין רלי אבישר רווה, מומחית למשפט פלילי, כדי לדון בהשלכות המשפטיות של תופעה זו.

מהו "דיפ-פייק" ומהן הסכנות?

טכנולוגיית "דיפ-פייק" מאפשרת ליצור סרטונים מזויפים הנראים מציאותיים לחלוטין, על ידי "השתלת" פנים של אדם על גופו של אדם אחר. כאשר נעשה שימוש בטכנולוגיה זו ליצירת תכנים מיניים ללא הסכמת המצולמים, התוצאה היא פגיעה קשה בפרטיות, בשם הטוב ובכבוד האדם. הנזק הנפשי לקורבנות עלול להיות עצום, וההשלכות החברתיות והאישיות הן הרסניות.

עו"ד רלי אבישר רווה מדגישה כי החוק הישראלי אינו נשאר אדיש לתופעה. אף שאין עדיין חקיקה ספציפית העוסקת ב"דיפ-פייק", קיימים מספר סעיפי חוק המאפשרים להעמיד לדין את יוצרי ומפיצי התכנים הפוגעניים. החוק למניעת הטרדה מינית, חוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע הם כלים משפטיים רבי עוצמה במאבק נגד תופעה זו.

המסגרת המשפטית הקיימת בישראל

החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, קובע כי פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, וללא הסכמתו, מהווה הטרדה מינית. העונש על עבירה זו יכול להגיע עד חמש שנות מאסר. עו"ד אבישר רווה מסבירה כי גם אם הסרטון נוצר באמצעות בינה מלאכותית, עדיין ניתן לראות בו פרסום פוגעני הנופל תחת הגדרת החוק.

בנוסף, חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אוסר על פגיעה בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו. פרסום תמונתו של אדם ברבים בנסיבות משפילות מהווה פגיעה בפרטיות. גם כאן, העובדה שהתוכן נוצר באופן מלאכותי אינה גורעת מחומרת הפגיעה. לאחרונה, משרד המשפטים אף פרסם הבהרה לפיה שימוש במודלים של בינה מלאכותית לשינוי תמונות באופן דיגיטלי, באופן שעלול לבזות אדם או לפגוע בפרטיותו, עלול להוות עבירה פלילית.

התמודדות עם האתגרים החדשים

האתגר המרכזי בהתמודדות עם עבירות "דיפ-פייק" הוא איתור והעמדה לדין של העבריינים, שלעיתים קרובות פועלים באנונימיות מהרשת. עם זאת, רשויות האכיפה מפתחות כלים טכנולוגיים ומשפטיים להתמודדות עם התופעה. שיתוף פעולה בינלאומי, חקיקה מתקדמת והגברת המודעות הציבורית הם המפתח למאבק יעיל.

עו"ד אבישר רווה ממליצה למי שנפגע מעבירה כזו לפנות מיד למשטרה ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום. חשוב לתעד את כל הראיות, כולל צילומי מסך, קישורים והודעות, כדי לסייע בחקירה. במקביל, יש לפעול להסרת התכנים הפוגעניים מהרשתות החברתיות ומהאתרים השונים.

שאלות ותשובות נפוצות

כן, עצם יצירת התוכן הפוגעני עלולה להוות עבירה של פגיעה בפרטיות, גם ללא הפצתו. עם זאת, עבירת ההפצה חמורה יותר ועונשה כבד יותר.
יש לדווח על כך מיד לרשת החברתית או לאתר שבו פורסם הסרטון, ולדרוש את הסרתו. בנוסף, אם התוכן נראה כעבירה פלילית, ניתן ורצוי לדווח על כך למשטרה.
קיימות הצעות חוק פרטיות ודיונים בוועדות הכנסת במטרה לעדכן את החקיקה ולהתאימה לאתגרים החדשים שמציבה טכנולוגיית הבינה המלאכותית. סביר להניח שבשנים הקרובות נראה חקיקה מפורשת יותר בנושא.
רלי אבישר רווה

מאת עורכת הדין

עו״ד רלי אבישר רווה